דילוג לתוכן

מנחם בגין – מנהיג שעמד במבחן קבלת ההחלטה

2 בדצמבר 2011

רבות נאמר ונכתב על מנחם בגין זכרונו לברכה, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1983 – 1977. האיש שחסידיו העריצו ושמתנגדיו ואויביו הפוליטים ביקרו והשמיצו.

איש אינו מושלם, ביחוד בפוליטיקה הישראלית, ומנחם בגין לא היה יוצא מן הכלל במובן זה. הכלכלה הישראלית התדרדרה תחת ממשלתו, הוא הובל על ידי שרים אחרים כשה תמים להרפתקאה הלבנונית של 1982 שהולידה את ארגון החיזבאללה, ובסוף ימיו כראש ממשלה היה מנותק ושקוע בדיכאון. עם זאת, ובנוסף לכך שהיה איש עקרונות חסר פשרות, צנוע חומרית ונקי כפיים ללא רבב, יש כמה דברים שכדאי לזכור ולהזכיר כשמתבוננים בחייו ובפועלו ומשווים אותם למה שמתחולל היום במשרד ראש הממשלה ובמליאת הכנסת.

נתחיל בכך שבגין היה ציוני אמיתי בכל רמ"ח אבריו. הוא עבר את תלאות המלחמה באירופה בה נרצחו הוריו ואחיו בידי הנאצים. הוא גם הבין היטב את חשיבותו של בית לאומי לעם היהודי ואת החובה למנוע בכל מחיר שואה שניה.

ערב מלחמת ששת הימים הצטרף בגין שהיה מנהיג האופוזיציה לממשלת ליכוד לאומי בראשותו של לוי אשכול כשר בלי תיק. את חילוקי דעות הפוליטים החריפים שהיו לו עם מפא"י הניח בצד לנוכח האיום הקיומי. הוא אף ביקש מאשכול לקרוא לדוד בן גוריון, האיש שטבע את המונח הקואליציוני "בלי חרות וקומוניסטים" ושסרב לפנות אל בגין בשמו כשהוא מכנה אותו בכנסת "האיש שיושב ליד באדר", ולמנותו לראש ממשלה.

ב 1977, לאחר שנים ארוכות במדבר האופוזיציוני, זכתה גח"ל, מפלגתו המורחבת של בגין בבחירות והוא התמנה לראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. וכאן אנו מגיעים לשלוש החלטות מכריעות שקיבל כראש ממשלה.

ב 1981 יזם מנחם בגין את חוק רמת הגולן אשר סיפח למעשה את הגולן לישראל. בגין הבין את מה שמספר ראשי ממשלה שבאו אחריו העדיפו לשכוח – שהמשטר הסורי במתכונתו הנוכחית איננו פרטנר לשלום או לעשית ויתורים צבאיים וטריטוריאלים בעלי משמעות ביטחונית כה כבדת משקל.

באביב 1981, לאחר שחיל האויר הפיל שני מסוקים  סוריים בשמי לבנון, החלו הסורים לקדם בשלבים סוללות טילי קרקע אויר לתוך בקעת הלבנון. בגין הורה על תקיפת הסוללות, פעולה שנדחתה מספר פעמים בגלל קשיי מזג אויר ולחצים פוליטים חיצוניים. שנה לאחר מכן, עם תחילת מלחמת לבנון, שוב הורה בגין על תקיפת סוללות הטילים הסוריות. 19 סוללות הושמדו או ניזוקו קשה וכ 80 מטוסי קרב סוריים הופלו בקרבות אויר עם מטוסי חיל האויר. בגין הבין את משמעותו של פיחות הרתעתי זוחל ובישול איטי בשיטת הצפרדע ושם לצעד הסורי התוקפני והמתגרה קץ נחרץ. מעניין כיצד היה מטפל כיום בהפרותיה החמורות של החלטת מועצת הביטחון הנלעגת 1701.

אבל הרגע הקריטי ביותר של בגין כמנהיג, שבו הוכיח כי ביכולתו לקבל החלטות גורליות ואמיצות ללא מורא ושיתכן שאליו הכינו אותו כל חייו עד אז, בא בקייץ 1981  לקראת השלמתו של הכור הגרעיני העיראקי אוסיראק ליד בגדד, הורה מנחם בגין לחיל האויר לתקוף ולהשמיד אותו. ראש האופוזיציה שמעון פרס התנגד לפעולה בחריפות, בגין הואשם בנסיון להטות את הבחירות המתקרבות, אבל משפט אחד מדבריו שנאמרו לאחר התקיפה נחרת בזכרון ורצוי שישונן שוב ושוב גם היום, ביחוד על ידי כמה ראשי מוסד לשעבר. "שום עם אינו יכול לחיות על זמן שאול".

From → Uncategorized

4 תגובות
  1. גיא permalink

    לא נראה לי שחוק רמת הגולן יותר "מכריעה" מהשלום עם מצרים…

  2. Much Courage and Peace permalink

    תודה גיא. לא שכחתי את השלום עם מצרים ואינני ממעיט לרגע מחשיבותו ההיסטורית של ההסכם שבגין חתם עם סאדאת. ממש ברגעים אלה אני כותב מאמר על פירות השלום והסכנה הטמונה לו מהבחירות במצרים. השגת השלום היתה תהליך רב שלבי של שנים שמטרתו היתה נירמול יחסים – המאמר שמעל התרכז בהחלטות נקודתיות קריטיות שנועדו להסיר סכנה מעל ישראל עם הקשר ברור למה שקורה בימים אלה בנושא הגרעין של איראן

  3. דן permalink

    הכל טוב ויפה (ובכלל כל המאמרים בבלוג מעניינים, שקולים, לא מתלהמים ומרחיבי דעת) – אבל יש לך טעות קטנה – התקיפה בעיראק הייתה בקיץ 1981 ולא בקיץ 1982.

  4. Much Courage and Peace permalink

    תודה לך דן על המשוב החיובי. אתה צודק בהחלט – הטעות תוקנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: